המרכז הרפואי – חנוך להן על פי דרכן. מאת: גלי ארבל

כתבה התפרסמה ב"חיים אחרים"- הירחון האלטרנטיבי הישראלי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית. בגיליון 82- יולי 2003.

עבור רוב הסובלים מדלקת החניכיים מסתיימת הבעיה בדימום קל שעובר עם טיפול שטחי, אבל אצל חלקם מדובר בהשפעות מרחיקות לכת. מקריאת המדור אתם עשויים לגלות שכמו רבים אחרים, גם אתם המעטתם בערכה של דלקת החניכיים או כפי שהיא מסווגת בפי הרופאים: מחלת חניכיים

חיידקים רבותי, חיידקים

מתאר ד"ר קרלוס נינקובסקי, מומחה למחלות חניכיים, המרפאה לשיקום הפה, בית חולים איכילוב ומרצה בכיר בפרדיודנטיה, בית הספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל אביב:

"דלקת היא תגובה של הגוף לכל גורם מזיק, לכן קשה לקרוא לתופעה זו 'דלקת חניכיים' ויש לקרוא לה 'מחלת חניכיים'. מחלות חניכיים נגרמות על ידי חיידקים שנמצאים בפה באופן טבעי. מינונם של חיידקי הפה משתנה מאדם לאדם, בעיקר בשל תפקודה המשתנה של מערכת החיסון. מחלה זיהומית פורצת ברגע שכמות החיידקים גוברת על יכולתה של מערכת החיסון להתגונן. החיידקים פולשים לגוף וגורמים נזק שיוצר את המחלה. לעומת זאת, כשמערכת החיסון ברמה המקומית פועלת בצורה יעילה, היא מצליחה לשלוט בחיידקים כך שלא יגרמו נזק. הבעיה היא, אם כן, ברמת הפגיעות, שמשתנה מאדם לאדם וקובעת את חשיפתו למחלות. מידת חוסנה של מערכת החיסון קשורה לנתונים מולדים, בעוד שמחלות זיהומיות הן תוצר של מושבות חיידקים.

"מחלת חניכיים, שבלשון המקצועית נקראת ג'ינג'יביטיס ( Gingivitis ), היא מחלה זיהומית נפוצה מאוד. כל הגורמים שעלולים לסייע להצטברות חידקים בפה, או לירידה בפעילות מערכת החיסון, מגבירים את הסיכון לחלות במחלה ואת עוצמתה של המחלה. אבנית שנוצרת על השיניים, שמקורה בהסתיידות מלחים שקיימים בעיקר ברוק, מעודדת את התקדמות המחלה בשל חרירותה ומצבורי החיידקים שבה. היעדר צחצוח נכון מעודד אף הוא הצטברות של חיידקים, כמו גם שחזורים (כתרים, גשרים וכדומה) בעלי שוליים שאינן מותאמות היטב. גם נשימת פה, המייבשת את הרקמות, עלולה לתרום להצטברות של חיידקים. מצד שני, בעיות הגורמות לירידה בתפקוד מערכת החיסון תורמות להיווצרותן של מחלות חניכיים, ביניהן עישון, שגורם הן לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון והן לריכוז גבוה של רעלים בפה. לכן אנו עדים למחלות חניכיים רבות אצל מעשנים."

מהם התסמינים הראשונים המעידים על קיומה של מחלת חניכיים?

"דלקת היא אחד מהתסמינים והיא מתאפיינת באודם, נפיחות וכאב. זה נכון לדלקות בכל מקום בגוף. החניכיים, אם כן, יהיו אדומות וידממו בקלות, תהיה נפיחות ברמה זו אחרת ואפשר יהיה לחוש כאב מקומי במגע. בזמן צחצוח או אכילת דבר מה קשה עלולים לחוש באי הנעימות ובדימום."

ומה השלב הבא של מחלת חניכיים לאחר הדלקת?

"בתחילה זו דלקת בריריות שעוטפות את השן. בשלב מתקדם, חודרת הדלקת למערכת התומכת בשן."

איך מטפלים?

"הטיפול הראשוני לג'ינג'ריטיס קל ביותר: אם יש אבנית לסלק אותה וללמוד לצחצח שיניים. אם יש שחזורים לקויים יש לתקן אותם, אם יש בעיה של נשימת פה יש לפתור אותה, אבל האמת היא שברובם המכריע של המקרים הבעיה היא שלא יודעים לצחצח שיניים ואני מדבר על רוב האוכלוסייה. כשהדלקת חודרת פנימה ונפגעות גם כל הרקמות התומכות, הטיפול קשה בהרבה. צחצוח נכון אינו התשובה במקרים של חיידקים מתחת לחניכיים. שם עלולים להיווצר כיסים ומרווחים. במקרים שאינם מתקדמים עדיין, מנקים את הכיסים הללו באמצעות מכשירים מיוחדים (אולטרסונים) והחלקת השורשים למניעת הצטברות מחודשת של חיידקים. במקרים מתקדמים יותר מתבקש טיפול כירורגי לביצוע תהליך דומה אבל כזה הדורש הפרדת החניכיים מהשיניים ומהעצם, ניקוי הרקמה הדלקתית ושורשי השיניים. היום יש אפשרות להשתמש בחומרים אינדוקטיביים, המעודדים ריפוי ויצירה מחדש של מנגנון התמיכה של השיניים."

יכולה להיות דלקת רק באזורים מסוימים?

"בהחלט, אפילו רק בצד אחד של השן. לא רק זאת, אלא שבאזורים מסוימים יש יותר הצטברות של אבנית מאזורים אחרים, גם משום שבאזורים מסוימים קל יותר לצחצח. לכן, לפעמים אנו רואים התקדמות מהירה יותר של המחלה באזור השיניים הטוחנות, לשם קשה יותר להגיע בצחצוח."

שאלת מיליון הדולר: איזו משחה ואיזו מברשת?

"המשחה בכלל לא חשובה. משחת שיניים היא כמו תמרוקים ואינה מתבססת על עובדות מדויקות. המטרה במשחה היא לרוב הטעם. אמנם יש משחות המכילות פלואוריד, שעוזרות במניעת עששת, אבל מאחר שברוב המקומות בארץ יש פלואוריזציה במים כך שהתוספת הזו מיותרת. חשוב לזכור שהמחקרים המולידים משחות שיניים ממומנים על ידי החברות עצמן. בקיצור, במחלת חניכיים התחלתית מספיק לצחצח בלי משחה. עדיף אפילו לצחצח בלי משחה כדי לראות את השיניים ואת המקומות שבהם נוגעת המברשת. אחר כך אפשר להוסיף משחה בשביל הטעם. רוב המברשות שיש בשוק טובות. המברשת החשמלית יעילה יותר אבל לא הכרחית. היא טובה לעצלנים כי היא עושה את אותה עבודה בפחות זמן. ככלל, מברשת שיניים צריכה להיות רכה יחסית כי הקשה פוצעת את החניכיים. חשוב שהסיבים שלה יהיו מקבילים ולא בצורת מניפה."

על מה עוד חשוב להקפיד כטיפול מונע?

"דיאטה מאוזנת יעילה תמיד. יש גם השפעה של סטרס על דלקות בגוף, ביניהן דלקות חניכיים, ולו בשל העובדה שסטרס מדכא את פעילות מערכת החיסון."

מהו הסיכון הגדול ביותר שמהוות מחלות החניכיים לחולה בהן?

"מעבר לסכנה לחניכיים ולשיניים, שבמקרה הכי גרוע אפשר לחיות גם בלעדיהם, מחלות חניכיים מתקדמות פוגעות בכל המערכות בגוף. מחלות לב נפוצות אצל אנשים עם בעיות חניכיים כי חיידקים וחומרים רעילים שונים נספגים בחניכיים ועוברים משם לכל הגוף. לידות מוקדמות נפוצות יותר בקרב נשים הסובלות מבעיות חניכיים מתקדמות, כמו גם עוברים שנולדים בתת משקל. זו מחלה זיהומית רעילה של חיידקים החיים ללא חמצן ולכן הם עמידים במיוחד."

ביקור אצל רופא השיניים, ד"ר קלוד חייט

כמה מאיתנו מספרים לרופא השיניים שלהם על כאבים שיש להם באזורים אחרים של הגוף? כמה מרופאי השיניים יבדקו את הקשר שבין כאב השיניים לבין כאב הגב שלנו? ד"ר קלוד חייט הוא רופא שיניים שמתעניין בכך. "קורה לא מעט," הוא מסביר, "שמטופל מגיע עם כאבים בשן ואנחנו לא מוצאים את הבעיה עד שמסתבר שזו הקרנה של בעיה אחרת. זוהי גישה הוליסטית שעובדת. אני מאמין ש-80% לפחות מהטיפולים המתבצעים ברפואת השיניים הם הטיפולים הדרושים ואין מה לחפש מעבר להם, אבל יש אחוז מסוים של אנשים, אולי כאלה שרגישים יותר, הסובלים מתופעות נוספות שאפשר לפתור על ידי טיפול בשן. שמתי לב שמדובר בדרך כלל בנשים. פירושו של דבר שאם מישהו מגיע עם כאבי שיניים וכאבי גב, אני אבדוק את הקשר."

איך בודקים?

"יש מספר שיטות שהאחת מהן הקינסיולוגיה. זו שיטה שאפשר להשתמש בה ברפואת שיניים גם כדי לבדוק התאמה של חומרים רפואיים למטופל. שיטה נוספת היא באמצעות מכשיר הביקום המשמש לאבחון והתאמת חומרים. אני משתמש גם באוריקלותרפיה, הרואה באוזן את מרכז ההתרחשויות בגוף (גישה המשווה בין צורת האוזן לתנוחת עובר) ובודקת את השינויים בגוף באמצעות השינויים בדופק כפי שהוא מורגש דרך מגע באוזן. גם מטוטלת עובדת מצוין ברמה האנרגטית."

איך נכון לדעתך להתייחס לדלקת חניכיים?

"חיידקים היא מילת הקסם של רופאי השיניים ומרגע שמאובחנת דלקת חניכיים מתחילה נגדם מלחמת חורמה. אם מתייחסים לדלקת החניכיים כמו אל כל מחלה אחרת, מבינים שלכולנו יש מאות סוגים של חיידקים בפה ואיזון ביניהם מונע מצב של מחלה. כל בעיה פיזית, רגשית או אחרת (תזונה למשל) מפנה מקום לשינוי באיזון לטובת החיידקים המזיקים."

כשמגיע מטופל עם דלקת בחניכיים, מה יהיה הדבר הראשון שתבדוק?

"אני מדבר עם מטופל כחצי שעה לפני טיפול. רק אחרי שאני מרגיש שהוסרו חלק מהפחדים שהוא הגיע איתם, אני מתחיל בטיפול. הטיפול כולל תשאול, במסגרתו אני צריך מידע כמו מתי התחילה הבעיה, מה קדם לה וכדומה. אני מאמין שלכל אדם יש את דרך הטיפול שלו. יש רופאים שמיד שולחים לצילומים, ניקוי אבן, טיפולים וכדומה, כי הם פוחדים ובצדק. אני נמנע מכל אלה כי אני חושב שהפחד מוגזם. אין צורך, למשל, לצחצח יותר מפעם אחת ביום כי התהליך שבסופו שאריות אוכל הופכות לפלאק אורך לפחות 24 שעות. בנוסף לכך, יש לי מלחמה אישית נגד המשחות. ההגנה הטובה ביותר שלנו הוא הרוק, שמכיל את כל התאים שצריכים כדי להילחם בחיידקים. כמה שמכניסים לפה יותר חומרים כימיים פוגעים יותר בהרמוניה הזו, ובכלל זה משחות השיניים. לא משנה כמה שוטפים את הפה לאחר השימוש במשחת השיניים, מספיק שתישאר טיפת משחה בין השיניים כדי שהגוף יזהה אותו כגוף זר ויתחיל להילחם נגדו."

אז עם מה לצחצח?

"במים, סודה לשתייה בכמות קטנה גם יעילה, או תכשיר חדש המבוסס על מינרלים מים המלח ונקרא 'ימלין 300'. יש לו שתי תכונות חשובות שהראשונה היא טבעיות התרכובת והשנייה היא מרקם הג'לי שלה במקום זה המשחתי. כדי להסמיך חומר צריך להשתמש במולקולות גדולות, ולכן קשה לנקות את הפה לחלוטין ממשחה שנכנסת בין השיניים. בנוסף לכך, ה'ימלין 300' שומר על היווצרות הרוק בפה, החשוב כל כך להגנה על השיניים."

החניכיים ומערכת העיכול

חן אבישר-שלו, רופאה סינית ומומחית לתזונה הוליסטית

"על פי הרפואה הסינית ישנם שלושה טיפוסי דלקת חניכיים, אותם ניתן לזהות בעזרת סימנים נוספים, לאו דווקא בחלל הפה. ככלל, החניכיים הם 'הדגל האדום' של מערכת העיכול בראייה הסינית. במובן זה, הקיבה משתקפת בחלל הפה ובעיקר בחניכיים ובחיפוי הלשון. לכן, מקור הבעיה נמצא בעצם אי שם למטה במערכת העיכול והקיבה.

"שלושת הדפוסים העיקריים להיווצרותה של דלקת חניכיים הם:

1) חום מלא בקיבה

גורמים: מזון בעל אנרגיה חמה, עישון ואלכוהול.

תסמינים: חניכיים נפוחות וכואבות, דימום משמעותי בכל צחצוח שיניים.

סימנים נוספים: כאב בחלק הקדמי של הראש, צמא מוגבר, בעיקר למשקאות קרים. הלשון אדומה ובעלת חיפוי צהוב ויבש. ייתכנו גם ריח רע של הבל הנשימה, בחילות, צרבת, תיאבון מוגבר. אצל טיפוס מסוג זה, סימני 'הדגל האדום' יהיו חזקים במיוחד.

הדימום גם הוא מעיד על חום, בעיקר חום בדם ('הדם יוצא מכליו'). לכן, הטיפול יכוון לקרר את מערכת העיכול ולהשיב לה לחות. לשם כך, יש להימנע ככל האפשר מעישון, קפה ואלכוהול, מאכילת ארוחות לילה, מזון מטוגן, חריף, שומני ובשר אדום. מומלץ להוסיף לתפריט היומי מזונות בעלי אנרגיה קרירה או ניטרלית, כמו פירות (בעיקר אבטיח ומלון), ירקות, חלב סויה, טופו, דגי הים הצפוני (סלמון, טונה, מקרל), פירות ים, לימונענע, חיטה, גריסי פנינה ונבט חיטה.

במהלך התקף דלקת חמור יש לאכול במשך שבוע מזון קר עד קריר בלבד. צורות בישול והכנה מומלצות: מזון במרקמים נוזליים רטובים

(תבשילים, מיצים, דייסות), למעט בטיגון צלייה ואפייה בגריל, טכניקות שמייבשות את המזון.

2) חום מחוסר לחות בקיבה

גורמים: תזונה לא מסודרת, אכילה בשעות הלילה תוך כדי פעילות אחרת, מזון מחמם ומייבש, חוסר לחות מערכתי, עבודת יתר.

תסמינים: דלקות חניכיים קלות, דימום קל, נטייה לנסיגת חניכיים ולבעיות שיניים, מרכז הלשון ללא חיפוי ולעיתים קרובות נראה ממש כמו אזור מקולף דמוי כוויה.

סימנים נוספים: ייתכן אי שקט נפשי ותחושת חום בפלג גוף עליון, יובש בפה ובגרון שמתגבר משעות אחר הצהרים, תחושת צמא ללא יכולת לשתות הרבה ומהר, יציאה יבשה וקשה.

בדומה לטיפוס החום 'המלא' גם פה נראה תסמינים המעידים על חום, אם כי בעוצמה פחותה. לעומת זאת, היובש שנגרם מאובדן לחות בולט יותר. מאחר שהרפואה הסינית רואה בקיבה את המחסן לאספקת נוזלי גוף (דם, לימפה, הפרשות ריריות וכדומה), כשהקיבה תוזן בלחות, תרד עוצמת החום במערכת כולה. הטיפול התזונתי דומה לזה המוצע בטיפוס החום המלא, אולם הפעם יושם דגש על מזונות משיבי לחות כגון שעועית שחורה ירוקה מאש, שומשום שחור, טופו, סרדינים וחיטה.

3) חוסר אנרגטי בקיבה ובטחול (חולשה של הקיבה והטחול).

גורמים: תזונה לקויה באיכות ובכמות, הרגלי אכילה לקויים (לעיסה, סדר ארוחות וכדומה), מחלות חוזרות או כרוניות, עבודת יתר, חשיבת יתר.

תסמינים: דלקת חניכיים כרונית ומתונה, מעט דימום, שפתיים וחניכיים חיוורות בדרך כלל.

סימנים נוספים: עייפות, תיאבון ירוד, צואה רכה, חיוורון פנים ולשון.

אצל טיפוס זה לא יהיה דימום משמעותי בחניכיים מכיוון שלא החום והיובש הם הגורמים העיקריים שהביאו לדלקת, אלא מערכת העיכול החלשה. אי לכך, הדימום בדרך כלל לא ייגרם מחום בדם אלא מהתרשלות מערכת העיכול בתפקידה 'לשמור את הדם בכליו' (עקרון המקביל לפעולת חלבון האלבומין, השומר את הדם מלחלחל החוצה מכלי הדם). הדלקת הכרונית תישאר כזו כי חולשת מערכת העיכול לא תאפשר שני גורמי ריפוי: האחד, תגובה חיסונית מספקת והשני, זרימת דם תקינה בחלל הפה.

הטיפול התזונתי יכוון בעיקר לחזק את יכולת העיכול בעזרת מזונות עם אנרגיה נייטרלית עד חמימה, בעיקר

דגנים (מומלצות דייסות כמו קוואקר וקינואה), קטניות, תבשילים כתומים המכילים בטטה, דלעת, גזר ועדשים כתומים. רצוי לאכול אותם כתבשילים חמים בליווי מעט פירות וירקות חיים בטמפרטורת החדר. כמו כן מומלצים תבלינים המחזקים את יכולת העיכול, כגון כמון, כורכום, כוסברה, בזיליקום, קימל, אגוז מוסקט. ניתן להוסיף טיפול מקומי בצמחי מרפא (ראה מסגרת. ג.א.). כדי להשיג את מלוא הריפוי, כדאי לשלב טיפול בדיקור ובצמחי מרפא."

טיפים

כדי לשמור על חניכיים צעירים, להגן עליהם מפני זיהומים ולזרז את ריפוים, עסו אותם באמצעות שמן ויטמין E , איספלנית מור או חותם הזהב.

כדי להפחית חיידקים שעלולים לגרום לדלקת חניכיים, עסו את החניכיים במשרה של ציפורן חתול.

כדי למנוע מחלות חניכיים אפשר להיעזר בשטיפות פה עם תערובת של בייברי וצפצפה דוקרנית או מרווה ובבונג.

(מתוך: "1,000 טיפים לבריאות טובה". הוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד)

המקור הנפשי למחלות החניכיים, על פי לואיז היי:

"חוסר יכולת לעמוד בהחלטות. גישה הססנית ורכרוכית לחיים." והמנטרות המרפאות הן: "אני אדם החלטי, אני מבצע את החלטותי ותומך בעצמי באהבה". דימומים בחניכיים, על פי היי, מעידים על "העדר שמחה בהחלטות בנוגע לחיים". המנטרות המרפאות הן: "אני מאמין כי הפעולה הנכונה מתרחשת תמיד בחיי. אני שלו". ("אתה יכול לרפא את חייך". הוצאת אור-עם).

ומספר עצות לשעת חירום מבית מדרשה של חן אבישר-שלו:

לדימומי חניכיים: צמחים בעלי תכונות עוצרות דימום הנובע מחום הם תרד, סרפד (בחליטה או במרק), עלי סלק, סלרי, חסה, לימון (סחוט בכוס מים). צמחים בעלי תכונות עוצרות דימום הנובע מחוסר הם כרישה, פלפל אדום חריף, חומץ תפוחים (כפית בכוס) וגויאבה.

צמחים נוספים לטיפול: זוטה לבנה (5 חופנים שנחלטו 10 דקות בליטר מים, לגרגר 2-1 דקות רצוף בכל פעם; 3 כפות קליפת רימון כתושה וחלוטה ב- 2 כוסות מים)

לשטיפת חלל הפה: למי שלא נבהל מהריח, מומלץ לכתוש שום ולמרוח בו את החניכיים. על אף שמלח אינו צמח, הוא בכל זאת חשוב וגם נגיש. אפשר לגרגר כף מלח מהולה בכוס מים להקלה ולחיטוי.

עובדות:

מעל שמונים אחוז מאוכלוסיית העולם המערבי בגילאי 35 ומעלה סובלת ממחלות חניכיים ברמות שונות.

צחצוח נכון אמור לקחת לפחות עשר דקות.

במדינות סקנדינביה כוללים הלימודים בבתי הספר לימודי צחצוח שיניים.